צ'קים חוזרים אינם המצאה בת זמננו וכבר לפני 30 שנה בערך החליטה ממשלת ישראל על התערבות בכל הנוגע לערבונות בדמות צ'קים, וכך חוקק החוק צ'קים ללא כיסוי בשנת 1981.
אך למרות שבשנים האחרונות היכולת לבצע העברה בנקאית/תשלום התרחבה ללא מעט אפשרויות כמו תשלום דרך אפליקציה וכרטיסי אשראי למיניהם, בישראל התשלום בצ'קים הוא דבר די נפוץ. חוק "צ'קים ללא כיסוי" בעצם מנסה לשפר את מוסר התשלומים של אלו המשתמשים בצ'קים, להגן על ספקים/נותני שירות ועוד מצ'ק ללא כיסוי וכמובן סנקציות יכולות להיות מוטלות על בעל הצ'קים. בשיתוף עם – https://www.dbisrael.co.il/business-protection/credit-policy-management/check-bank-accounts

הסיבות לצ'קים חוזרים

הצ'קים בישראל נחשבים לאחד מצורות התשלום הנפוצות, ואפשר לומר שנמצאים בלא מעט עסקאות(למעט קנייה און ליין) אשר עוזרות למשק להתגלגל ולהתפתח. אך יחד עם זאת צ'קים חוזרים עלולים לייצר תקלה פיננסית אצל לא מעט גורמים וברוב הפעמים יהיו לכך סיבות.

א.טכני

אחת התקלות הנפוצות בניכיון צ'קים הוא העניין הטכני כמובן, תקלה זו יכולה להיווצר משגיאת כתיב של כותב הצ'ק, מספר לא נכון שנרשם או אפילו חתימת בעל הצ'ק שלא תהיה מזוהה לחתימה שבבעלות הבנק.

ב.
עוד סיבה שגם היא נחשבת לדי נפוצה בקרב צ'קים חוזרים, היא מצב בו עד תאריך פירעון הצ'ק, אין מספיק כסף בחשבון הבנק על מנת לפרוק אותו.

ג.
מקרה נוסף הוא צ'ק שנחתם על ידי בעל חשבון מוגבל, צ'ק שכזה לא יכול להיפרע.

ד.
בדיוק כמו בהוראות בנקאיות ובתשלומי אשראי, אם בעל הצ'ק הוציא הוראה המבקשת לבטל את פירעון הצ'ק מהחשבון שלו והצ'ק יחזור. על מנת להשיב צ'ק מסוג זה יש להיוועץ עם בעל החשבון ולבדוק את הסיבה לכך.

הסנקציות של צ'קים חוזרים

מדינת ישראל החליטה כי בעלי הצ'קים יוכלו לא לעמוד רק בעשרה צ'קים בשנה קלנדרית, מה שאומר שאם בתחילת שנה חמישה צ'קים שלכם חזרו, משמע שעד סוף השנה הצ'ק העשירי יכול להוביל להגבלת חשבון הבנק שלכם. יחד עם זאת לא מעט בנקים גם ישאירו לכם הודעת אזהרה בצ'ק החמישי וגם בשביעי. אך חשבון מוגבל יכול להיות כתם בהיסטוריה הפיננסית שלכם.