"חוסך שבטו שונא בנו"

אחת מזירות החינוך המשפחתיות הגלויות לעינינו היא באופן לא כל כך מפתיע, הסופרמרקט השכונתי. נוכל למצוא שם הדגמה להורות הרואה את צרכי ההורים, בלבד, לעומת זאת הנעתרת לצרכי הילד בלבד. לעיתים, יתמזל מזלינו ונפגוש שם גם הורות מאוזנת.  "אמא, תקני לי", אפשר לשמוע מכל עבר תוך כדי שיטוט בין שורות המצרכים, במיוחד ליד שורות החטיפים והממתקים. הדיאלוג אז נחלק בגדול לשני סוגים, כשהאחד מהם הינו של האמא המגיבה בחיוב לכל גחמה כזו, בעוד שבשני אנו שומעים את האמא שמפגינה אסרטיביות עד כדי אגרסיביות במאמציה לדחות את הבקשה. לפי מה שקראתי באתר https://delight.co.il אז:

הראשונה, הסובלת אולי מהתנהלות של ריצוי ייתר, תיעתר לכל בקשה של הילד, תרצה אותו כמה שיותר. הכל, בניסיון מודע או לא מודע שלה לרכוש את אהבתו ולקנות לעצמה כך שקט תעשייתי. השאלה, מה הילד לומד מזה על החיים, על העולם, על היכולות שלו, ואיך יתמודד עם העולם כבוגר. "חוסך שבטו שונא בנו", אמרו לנו חכמינו וכך גילמו את התשובה לשיטת החינוך הזו. הורה הדואג למלא את כל רצונותיו של הילד מבלי לשים לו את הגבולות הנחוצים בהתאם לצרכיו המודעים ואלה שלא ועל פי המסגרת המשפחתית ויכולותיה, רואה רק את צרכיו שלו ולא את אלו של הילד. הוא מגדל אותו לכן להיות אדם בוגר שאינו יכול לדחות סיפוקים ורואה רק את עצמו בצורה אנוכית, בכל סיטואציה. לעולם לא יגיע לעולם לקשר של הדדיות הנחוץ כל כך לקיום משפחה, וחברה בריאה. 

כשננסה להבין את מניעיה של האמא השניה נוכל למצוא למעשה שהמניעים להתנהגותה, יצירת גבולות לילד, נחלקים לשניים. אמא שמונעת מהפחד שהילד לא יפסיק לבקש ולדרוש ויגרום לה בכך לקושי כספי, איננה נותנת הכרה לצרכי הילד חושבת למעשה רק על עצמה. היא תגיב באגרסיביות, כי ההתחשבות בילד אינה בראש מעייניה לעומת "ההתחשבות" בעצמה בצורה אגואיסטית. הילד יגדל אז לאדם בוגר שמרגיש שצרכיו ורצונותיו אינם חשובים, ויהיה בעל הערכה עצמית נמוכה.

לעומתה, נמצא את האמא היוצרת גבולות לילד בצורה המכבדת את רצונותיו וצרכיו, אך גם מביאה לפניו באיזושהי מידה את צרכיה והיכולות שלה. אותה אמא תדע להגיד "לא" לילד, בצורה שתגרום לו להבין שרצונותיו טובים ונכונים, אך עם כל הרצון הטוב אין אפשרות למלאם. הוא יגדל להיות אדם בוגר בעל הערכה עצמית וביטחון עצמי, שכן חווה הערכה והכרה ברצונותיו, בקטנותו. הוא אף יתחשב בסובבים אותו, כפי שהתנסה בכך בילדותו. יכולותיו להקים משפחה ולהשתלב בחברה, יהיו טובים הודות להורות המאוזנת שחווה.  אפשר להרחיב קריאה על כך באתר https://www.michaellaitman.com/he/    

אבן היסוד לחינוך לאדם בוגר השמח בחלקו

אחד המקצועות שהתפתחו בשנים האחרונות בהקשר להורות נכונה ומאוזנת, הוא תחום הדרכת ההורים, הכולל למעשה אינסוף של מרכיבים, כשחלקם אינם כל כך נגלים לעין בעוד שאחרים גלויים לעין כל. אחד מאלה הוא תחום ההכוונה המקצועית לילד, הלוקה הרבה פעמים בחוסר איזון בהיותה ממחישה את נטיית ההורה לכוון  את הילד לתחום המשרת את צרכיו של ההורה כאדם בוגר, ופחות או בכלל לא את נטיותיו וכשרונותיו של הילד.

תחומי הרפואה ועריכת דין המבוקשים כל כך בהיותם "מומלצים" על ידי הרבה מן ההורים, ידועים כמשקפים את האימרה המספרת על כך שכל אמא יהודיה רוצה שהבן שלה יהיה עורך דין או רופא.  האימרה הנאמרת ספק בצחוק ספק ברצינות, משקפת אולי טרנד בחינוך של בני עם הספר, חינוך להשכלה גבוהה, למצוינות, לסטטוס חברתי וכלכלי. הסיבה לכך נעוצה הרבה פעמים בצורך האישי הרב של ההורה בכבוד, העשוי לדעתו להגיע לבנו אם ירכוש מקצוע מכובד. אותו צורך, מילויו מביא לדעתו של ההורה לחיים של ביטחון, הערכה עצמית ושגשוג כלכלי התורמים לאדם לחוש מכובד.

 קשת הכשרונות המקצועיים המצויים אצל ילדינו, כמו אצלנו המבוגרים, רחבה הרבה יותר, כידוע. אמנות, הוראה, הנדסה, מקצועות המצריכים יכולות מולדות נוספות, אינם נכללים ב"המלצות" האמא היהודיה. על אומנות אף נהוג היה להגדיל ולומר, שזה "לא מקצוע".

 כך יוצא שכתוצאה מחוסר הצלחה של ההורה בחייו, באמות מידה שלו, בהיותו חסר ביטחון והערכה עצמיים,  ומהיותו משווע באופן בלתי מודע לעיתים למלא את צרכיו לכבוד, לסטטוס ולפרנסה טובה שלא השיג והיה רוצה להשיג דרך ילדיו, הוא רוצה כביכול לראות את כל אלה בילד, בהניחו שאלה יביאו לו גאווה כהורה, כאדם. או אז הוא דורש מהילד פי כמה ממה שהוא מסוגל להשיג, או מכריח אותו ללמוד תחום שאינו אוהב. 

הורה כזה אינו מודע לנזק שהוא גורם לבנו, נראה לו שהוא דורש דברים סבירים. אך אלה, נועדו למעשה לפצות אותו על תיסכוליו מחייו שלו. התנהלות לא מאוזנת כזו בה ההורה כופה על הילד את רצונותיו שלו במקום שיראה את הילד כבעל רצונות, נטיות וצרכים משל עצמו, גורם לילד לחוסר אמון בעצמו ותורמת לכך שיתפתח להיות מבוגר חסר ביטחון עצמי וחסר יוזמה. לא מיותר לציין, שגם הסיפוק בעבודה של אותו ילד כשיהפוך לבוגר, לאחר שנקלע למקצוע שלא הוא בחר ואינו תואם את כשרונותיו, יילך וידעך, ואיתו תגיע די מהר גם השחיקה.