מפלס הכינרת – מחזירים את החוב לטבע

במידה ואתם בגיל המתאים, יש לכם זיכרון של המים השוצפים שמתחילים לזרום במוביל הארצי. תמונות וידאו  בשחור/לבן מלאות הוד והדר עם קריינות באותה אווירה של ניצחון גדול על הטבע. למי שפספס, הכול ברוך השם זמין היום ביוטיוב, כולל הפאתוס.  פיתוח מקורות המים בארץ, והמוביל הארצי בראשם, אכן היו הישג בקנה מידה בין לאומי והתוצאה, שאולי בוני המוביל לא צפו, היא שהכנרת הפכה למעין קופת חיסכון כללית של כל אזרח במדינה. 

קיץ 2020: הכנרת מלאה

בשנים הראשונות ההסכם עם הטבע היה ברור, הוא מפקיד בקופה, כלומר בכנרת, את האוצר, כלומר המים, ואנחנו מושכים את מה שנדרש לנו בכל רגע שמתחשק לנו. עם השנים נוספו למפלס הקווים למיניהם: אדום, כחול, שחור, מאד שחור והכי שחור שכבר רואים את הקרקעית של האגם. ביחד עם הדיווחים היומיים היחס למפלס היה כמו ליחס לחשבון הבנק האישי שלנו, בודקים אותו לעתים קרובות, אולי בכל זאת נכנס משהו, כל פעם קצת מאוכזבים מחדש וגם סומכים על מנהל הבנק שיגדיל לנו את הקו השחור, כלומר את המינוס. ועל הדרך כמובן מבלבלים את הציבור, הכנרת היא מתחת לפני הים אז פחות מינוס זה לא טוב, או ההיפך, לך תזכור . . . 

אין אזרח שזה לא נוגע לו, מי לא חושש ממחסור במים, והמפלס הפך ממש למדד של מצב הרוח הלאומי: מפלס נמוך כולם קצת מדוכאים ומפלס גבוה כולם מבסוטים אש.

אלא שבשנים האחרונות קצת דהה הזוהר של מפלס הכנרת. ראשית, גילינו שבדומה לחשבון הבנק לאגם יש קרקעית . . . . אי אפשר סתם לשאוב עד אינסוף. וגם גילינו שלטבע יש זמנים שבהם הוא לא מפקיד את האוצר בקופה, לפעמים שנים ברצף בקושי תחזקנו את המפלס במצב סביר. ואז, תפנית דרמטית, נכנס ההיי-טק לתחום המים ופתאום יש לנו מתקני התפלה של מי ים שמספקים פחות או יותר את כל המים שהמדינה צריכה ואפילו, שיא השיאים, אפשר להזרים מים חזרה לכנרת !

כן, למוביל הארצי החדש יש גם אופציה לכיוון שלא היה נתפס במחשבה של קברניטי המים של שנות השישים, מהים אל הכינרת. אפשר לראות בזה דווקא השלמה ודו קיום יותר טוב עם הטבע, לא רק לוקחים אלא גם יודעים להחזיר ולשמור על הקיים. אז נרים כוס מים, מותפלים, למפלס הכנרת ולחיים בדו קיום עם הטבע.