איך נגיע לאחדות בעם ישראל?

מה לא אמרו ואומרים עלינו, עם ישראל, בעיקר עם קשה עורף. האמת זו מעלה ולא חיסרון, לעם ישראל תפקיד מיוחד ולא סתם אנו נקראים עם סגולה ואור לגויים. אבל מה באמת ידוע לנו על המושגים האלה? לרוב אנו פותרים ומרגיעים את עצמנו בכל מיני משפטים כמו, זה שייך לפעם, לימי התנ"ך, משה רבנו ואברהם אבינו, אין קשר לעם הזה שאני שייכת אליו. אז זהו, שדווקא כן ועוד יותר מאז, עכשיו זה הרבה יותר רלוונטי. צריך להבין שעם ישראל הוא לא עם ככל העמים, אנו היהודים לא כמו שאר אומות העולם.

השורש של היהודים מגיע מקבוצה קטנה שהרגישה בליבה את הצורך להתחבר ולהתאחד על אף כל השוני בין כולם, למרות ייחודיותו של כל אחד ואחד. לכן היום כשאנו רואים את הפירוד הפילוג והשנאה שהולכת וגוברת בעמנו, אנו צריכים היום יותר מתמיד לממש את תפקידנו השורשי. תפקיד של איחוד העם על שלל גווניו. הדבר המופלא בשלום הוא לא שאחד מוותר לשני במשהו והשני מוותר בתמורה על דבר אחר, או שאחד ישלוט על השני והצד השני ייכנע מפחד או מסיבה אחרת. 

השלום האמיתי מגיע מחיבור שני הפכים יחד. קל לנו מאוד להתחבר לביטוי יינג ויאנג, יש בזה משהו מרגיע, מרדים כזה, ברור, כל עוד זה לא נוגע בי ולא נדרש ממני לעשות משהו בפועל, הכול נעים וברור. השלם, השלום זה מושג מאד קשה להבנה. אנו רגילים לחשוב ולפעול מתוך האגו שלנו שהוא שולט, קובע לנו את כל הרצונות שלנו. האגו גם שומר עלינו היטב ודואג תמיד לאינטרסים שלנו, ושיהיה לנו הכי טוב נוח ונעים. כל שילוב של האגו עם משהו מנוגד לו, זו נראית משימה בלתי אפשרית. תפיסת המציאות שלנו לא מאפשרת לתפוס דבר והיפוכו בו זמנית, זה תמיד יהיה זה או זה, אבל לא יחד, ולכן כל כך קשה לנו להתחבר עם אדם שדעותיו מנוגדות לנו. כפי שרואים בפוליטיקה למשל, ישנם המון מפלגות שכל אחת נושאת על דגלה אג'נדה משלה, וכמובן היא צודקת וכל השאר טועים.

אנו צריכים סוף סוף להתאחד למען מטרה אחת, וכלפיה כולם בלי יוצא מהכלל יתכופפו, הרי לכולנו אותו רצון לחיות חיים שלווים מלאים כל טוב, שלכל פרט יהיה כל הנדרש לו לקיום חייו בצורה מספקת. אם נצליח לשכנע את עצמנו שפרט וכלל שווים, נבין שאין אני אלא אנחנו, ואם משהו גונב או לוקח לעצמו יותר הוא בעצם לוקח וגונב מעצמו.